שלום רב,
אם הגעתם לאתר הזה, כנראה שיש לכם למי להתגעגע - געגוע כזה שחודר לעצמות, געגוע כזה שלא ניתן לרפא...
כן, גם אני הייתי שם, באבל העמוק הזה עם הכאב הגדול שמכה כל פעם מחדש ועד היום, וכנראה גם ימשיך להכות בנו עד יומנו האחרון. חיפשתי דרך "להשאיר אותם בחיים" – את אלה שכבר לא איתנו, לספר לעולם מי הם היו, להנציח את זכרונם, להשאיר אותם קרובים אליי... לא רציתי להיפרד סתם ככה, לא רציתי להיפרד לתמיד.
מתוך הכאב הזה בדיוק נוצר האתר rememberyou.rip.
באהבה גדולה אני מזמינה אתכם לפתוח עמוד הנצחה ליקיריכם, לספר את הסיפור שלו/שלה, לשים תמונות... ואני אדאג לעלות לאתר. כולי תקווה שזה יביא לכם נחמה, ולו בקצת.
שנדע ימים טובים ושלא תדעו עוד צער.
